על ניווט ממוחשב בשטח – חלק א'

מאת: צור ליסבונה, בעל האתר   WWW.NORTH.CO.IL   ומנכ"ל חברת נ"צ מערכות נווט, המתמחה במכשירי ניווט Garmin  ובמערכות ניווט לארץ ולחו"ל , מפות שטח לישראל, מכשירי ניווט בכלל, קורסים והכשרות נווט.  

ניווט נכון שטח הנו אחד הבסיסים המכריעים לקביעת הצלחתו של טיול שטח בכל אמצעי שהוא –  ברגל, על טרקטורון או אופנוע, באופניים או בג'יפ.

אמצעי הניווט הממוחשב הרבים, שנכנסו בשנים האחרונות לאופנה, יוצרים לפעמים אשליית "ניווט קל". לעיתים יוצאים אנשים למסלול לא מוכר, ואף מורכב או קשה,  ללא הכשרת ניווט כלשהיא- מייד לאחר שרכשו מערכת ממוחשבת כזו או אחרת: מורידים מסלול טיול מהאינטרנט (או משתמשים במסלול מובנה הקיים במכשיר), ובטוחים שבזה נגמר העניין, והטיול והנאתו מובטחים.

 להפתעתם, גם מערכות הניווט המשוכללות ביותר עלולות לגרום לבלבול, הליכה לאיבוד, תקלה או בעייה....והתסכול רב.

בנוסף, לאור המגוון הרב, לא תמיד יודע המטייל איזה סוג ציוד לרכוש, ומה יתאים לו ביותר.

בחלקה הראשון של כתבה זו אסקור את אמצעי הנווט הממוחשב הקיימים בידנו, בחינת "מורה נבוכים" קצר:

ג'פס ייעודי של חברת "גרמין"

מחשבי ותוכנות נווט מובנה, ומחשבי כף יד (PND, PDA)

מחשבים ניידים ומחשבי לוח (טאבלט), וסוגי אנטנות ג'פס המתאימות להם

בחלקה השני אסקור את הכישורים הבסיסיים, הדרושים לביצוע מסלול מוצלח – גם לאלה מאיתנו הנעדרים כישורי ניווט קודמים.

מכשירי הניווט וסוגם:

מכשירי ג'פס ייעודיים "גארמין"

שימוש מומלץ:

·          מטיילי שטח, או לטווח ארוך : רגלי, אופני שטח, טרטורון ובאגי, אופנוע, טומקאר, סוס, ג'יפ מקצועי.

·          מטיילי תרמיל בעולם, לטיול ולחילוץ.

·          אצנים, אתלטים, רוכבי אופניים בכביש, פעילות גופנית תחרותית או רפואית  מבוקרת.

·          אנשי מילואים.

·          חותרי קייאק, סירה ויאכטה, צלילה ודייג מכלי שייט קטן, גולשי רוח וכו'

·          טייסים קלים – אולטראלייט ומעלה

·          ...ואפילו חקלאים (למדידת היקפי שטחים לעיבוד).

מכשירים אלה לרוב ייעודיים לשימוש ספציפי מהאמור לעיל, לפי הדגם והסדרה.  כולם מוקשחים וחסיני מיים, אבק וטלטולים ברמה סבירה. ניתנים לשימוש בכל מקום בעולם.  בעלי מסך שחור לבן או צבעוני, המראה בעיקר חץ, כוון ומרחק ליעד. היעד מוכנס או נראה כנ"צ (קואורדינטה) מספרית, ומוזן למכשיר בהקשה – בדומה  לשמירת מספרים ושמות בטלפון סלולרי, או - בצורה קלה יותר- דרך מחשב ועכבר, מתוכנת ניווט נויגויאד,  עם מפה ממוחשבת. בנוסף, יכול המכשיר להראות לנו עוד עשרות סוגי נתונים – מרחק הנסיעה הכולל, זמני עצירות ונסיעה, אזימוט להגעה ליעד, זמן הגעה משוער, לוח שעות זריחה \ שקיעה ומצב אור ירח בכל מקום ובכל זמן בעולם, ועוד ועוד.

משמשים תרמילאים, סירות ומטוסים, חוקרים, חקלאים,  דייגים, רוכבי אופניים, שייטי קיאק, מטפסי הרים, ועוד שימושים רבים. דגמים מסוימים יכולים לשמש גם לנווט דרכים ורחובות עירוני לפי כתובת, מודרך, פנייה-אחרי-פנייה, באירופה ובארה"ב – אך לא בישראל.  

השימוש הבסיסי במכשיר פשוט: "סע אחרי החץ". לאחר שהזנו את נקודת הציון של היעד, תמיד יראה לנו החץ את הכוון והמרחק אליו, בקו אווירי. למסלול מורכב, המסלול הכללי מורכב מכמה נקודות ביניים לפניות. אם נזין אותן כנ"צ, ונשרשר אותן בצורה מסוימת בזו אחר זו, ייקח אותנו המכשיר מנקודה אחת לבאה אחריה, ברציפות, עד נקודת הסיום. כן ניתן לחזור על עקבותינו בדיוק כפי שנסענו, לסמן כל מקום בשטח, ועוד.

 מכילים מפת דרכים ויישובים  שלדית ברמה מוצהרת של גבולות, אגמים, ערים עיקריות וכבישים ראשיים (למרות שכבר היו הפתעות לטובה בשטח, כגון תוואי נחל נקרות). בניגוד לדעה הרווחת, יש לזכור כי במכשירים אלה אין הדגש על המפה אלא על נקודות הציון והחץ.

לאחר טעינת הנקודות מהמפה, והפעלת פונציות הניווט - ייראו הנקודות שהזנו למכשיר והיחס ביניהן, ולאחר הטיול – יישמר וייראה שרטוט נתיב הנסיעה שלנו בפועל. לרוב דגמי גארמין, ניתן להזין מפת ישראל מפורטת יותר הכוללת מסילות ברזל, מאגרי מים, ישובים מעל 20.000 נפש, כבישים פנימיים, ועוד – אך, כאמור,  לא ברמת נווט עירוני מודרך לפי כתובת.

מחירם הכללי של מכשירים מטיפוס זה - מכמה מאות עד כמה אלפי ש"ח.  

יתרונות וחסרונות:

מכשיר שתוכנן במיוחד לתנאי השטח הקשים ביותר, מתאים גם לג'יפ פתוח, אופנוענים, טרקטורונים, טומקאר, אופניים וכו'. מסך ברור בכל תנאי השטח, גם בטלטולים. כמעט אין החזר שמש וסנוור מהמסך. בשל פשטותם הרבה - נוח לנווט, קל וברור לשימוש גם בנסיעה מהירה מאוד, בכל סוג רכב, גם בתנאים פיזיים קשים, העלולים לגרום בקלות לשיקול דעת לקוי במכשיר המפה אותם נסקור בהמשך. מחיר נמוך יחסית, עמידות פיזית פנומנלית –עמיד מכות, מים, בוץ ואבק. נשמר שנים רבות, מתפקד בתנאים קשים. מקבל אנרגיה משקע המצית ברכב, או מסוללות רגילות - מכשירים שונים יעבדו  8-30 שעות בעזרת שתי סוללות AA סטנדרטיות.  אינו תלוי במקור כוח חיצוני, העלול להכשל ולהשאיר אותנו בלי נווט ברגע הקריטי. מתאים לשימוש בכל מקום בעולם: אפריקה, פיג'י, מדגסקר, דרום אמריקה וכולי. בכל תנאי, עם או בלי סוללות - המידע בו לא נמחק. בעלי חיבור למחשב וניתן לטעון או לפרוק מהם מסלולים ונ"צ בקלות,  דרך תוכנה מתאימה. קל לנשיאה והעברה. עם זה, לשימוש נכון - יש צורך בהדרכת שימוש טובה ובכישורי נווט סבירים.

מערכת ניווט מובנה (PND) ומחשבי כף יד  (PDA)

על אותם מערכות מערכות הניווט העירוניות – אלו האומרות "פנה ימינה, פנה שמאלה",

או מחשבי כף יד המכילים אנטנה, ניתן להוסיף תוכנת שטח. כן- מערכת הניווט העירונית שלכם, יכולה להיות גם מערכת ניווט עם מפה טופוגרפית מלאה ונעה!

אגב, בעניין זה, הגודל כן קובע- ככל שמסך המכשיר גדול יותר, יהיה לנו קל יותר לנווט עליו: וככל שאיכות מסך המכשיר טובה יותר, לא יהיה ממנו החזר שמש, ויהיה קל יותר לנווט. לרוב, מסך 5" נחשב למינימום הנוח לניווט על מכשיר בלבד, ומכשירים בעלי מסכי 3.5" או 4.3" ישמשו יותר כעזר, ויחייבו מפת נייר צמודה.

היעד, או המסלול כולו,  מוזן למכשירים אלה בהעברה ממחשב שולחני או בנגיעות מסך. על המסך נראה מפה טופוגרפית של האזור. בנסיעה, נראה את מיקומנו על המפה שנעה על המסך.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, קיימות מספר תוכנות נווט מסחריות עם מפות טופוגרפיות לישראל:

• נוויגייד 4 בגרסת PND וכף יד. הוותיקה והידועה בתחום. מתאימה ל PC שולחני, למערכת ניווט עירונית, או מחשב כף היד. מחירה 650-960 ש"ח, תלוי בגרסא.

• "עמוד ענן", תוכנה המועדפת על רבים ונחשבת לחביבה למדי. אינה מיועדת למחשבי PC אלא למערכות ניווט עירוני, או כף יד, בלבד.

תפעולה פחות נוח מהקודמת, אך מחירה זול יותר – 500 עד 280 ש"ח, בגרסת סימון שבילים או מפות לבנות בלבד, בהתאמה.

• תוכנות ופחות נפוצות כגון לנדגויאד, ריינג'ר, ועוד.

לשימוש הטייל המקצועי, לטעמי האישי הנויגויאד מובילה, כשעמוד ענן מייד אחריה ומתאימה בהחלט לטייל הממוצע. המכשיר הטוב מסוגו בו נתקלתי עד היום בתחום זה, הנו מתוצרת גלובלסאט, בעל מסך 5" עם תאורת לד, המבטלת כמעט לגמרי את החזר השמש, ומאפשר ניווט נוח גם ביום קייץ לוהט, בין דרכי עפר לבנות ובוהקות.

יתרונות וחסרונות

מכשיר דיגיטלי עדין יחסית, מתאים בעיקר לשימוש בג'יפ סגור. (ברכב פתוח, אופניים, טרקטורון וכו' - לא נוח עד בלתי אפשרי לשימוש רציף, בשל הטלטלות הרבות המקשות על ראיית המסך בבהירות, סיכוי גבוה לשבר ונזקי אבק, נתז או גשם, וכמובן – התרוקנות מהירה והיעדר מקור כוח לטעינה רציפה). בתנאים אלה - במכשירים זולים, המערכת עלולה להתקלקל בקלות . מסך – ברוב הדגמים, החזר שמש וסינוור גבוה יחסית, והוא שביר תחת מכה חזקה. הסוללה הפנימית מיוחדת, נטענת, מספיקה לשעה במקרה הרע, עד ארבע שעות לכל היותר, ואינה מתאימה למטייל השוהה זמן ארוך בשטח ללא אמצעי טעינה.  

אנטנות GPS

למחשבי כף יד נטולי מקלט GPS, מחשבים ניידים, מחשבי מסך (טאבלט),  וכולי עם תוכנות נווט, נדרשת אנטנה חיצונית, שתקלוט את הלווינים ותעביר את המידע למכשיר לעיבוד על ידי תוכנת הניווט. 

אנטנות חוטיות ("עכבר")

אנטנות המתחברות בחוט למחשב כף היד, הלפטופ או מחשב הרכב. לרוב אטומות למיים ומזג אוויר, בעלות חלק תחתון מגנטי להצמדה נוחה למשטחי הרכב. שמן עקב הדמיון לעכבר המחשב, אך קטנות ממנו בצורה ניכרת.  החוטים מסרבלים את העסק.

אנטנות CF או USB

ללפטופים ומחשבי מסך (טאבלט), אלו האהובות עלי ביותר. מתחברות ישירות לשקע הנמצא בצידו של לפטופ או טאבלט.מעט מקום, נוחיות תפעול ושימוש.

אנטנות אלחוטיות – בלוטות'

בעלות סוללה עצמית, וקשר אלחוטי למכשיר. נוחות וחזקות מאוד, מצריכות טעינה אחת לכמה זמן (יש דגמים המתאימים לסוללות).

שימוש בGPS גארמין כאנטנה

לנווט שטח בג'יפ, זהו פתרון טוב. המכשירים מתחברים למחשב. ניתן להשתמש בהם כאנטנה לתוכנת הנווט, ובו זמנית כמכשיר נווט עצמאי ומקביל. כך, אם המחשב יקרוס, נוכל תמיד לנווט על הג'פס העצמאי שלנו.

מחשב נישא:

המחשב הנייד, הלפטופ הרגיל והמוכר,  הוא מחשב נוח יחסית, ונפוץ בקרב אנשי שטח רבים. ניתן לטעון אותו בחשמל משקע המצית, ובצירוף אנטנה ותוכנת ניווט מתקבלת מערכת נווט חביבה. יתרונות: קל לשימוש, נייד, זמין וזול כמשומש, ניתן לחיבור למסך חיצוני גדול. חסרונות: יש צורך בקניית או בניית זווד לרכב – לפטופ על הברכיים לכמה שעות אינו נוח. בנוסף, המכשיר הנו מכשיר דיגיטלי עדין יחסית, רגיש לתנאי שטח – בעיקר אבק וטלטול רציף, שעושים בו שמות - יש להקשיחו וגם אז עלול להכשל באמצע הנווט (ואז חזרנו שוב למצפן ולמפת הנייר). בנוסף, מיני צרות "רגילות" במחשבים כמערכות הפעלה רעועות, וירוסים, בעיות חומרה ותוכנה שונות...

מחשבי מסך - טאבלט

במחשבים אלה, לקחו את אלמנט המעבד והזכרון מהמחשב הנייד, והכניסו אותם לחלקו האחורי השטוח של מסך מגע. המקלדת תהייה על המסך או בחיבור חיצוני. כך קיבלנו מחשב מלא, שטוח לחלוטין. נתקין עליו תוכנת ניווט ואנטנה, והנה פתרון שטוח ונוח לרכב.

יתרונות וחסרונות: ראה מחשב נישא. ישנם דגמים בעלי החזר שמש וסנוור נמוך וישנם בעלי החזר גבוה. ביחס ללפטופ, יקרים למדי אך שטוחים ונוחים מבחינת מקום ברכב.

ניווט בשטח - חלק ב': השימוש במפה.

מאת: צור ליסבונה, מנכ"ל חברת נ"צ מערכות נוו, המבצעת קורסי והכשרות נווט, ובעל האתר   WWW.NORTH.CO.IL ,   המתמחה במכשירי ניווט Garmin  לארץ ולחו"ל - לשטח ולעיר, לאופניים, רגלי ורכוב,  סירות, כלי טייס ועוד, במפות, ובמכשירי ניווט בכלל.

בחלקה הקודם של הכתבה סקרתי אמצעי הניווט הממוחשב, העומדים לרשותנו השטח. בחלק זה, אסקור את המפה, ואת הכישורים שעלינו ללמוד כדי להשתמש בה בצורה נכונה.

ראשית, כלל הברזל: לא משנה מהו , או מהם, העזרים הממוחשבים שבידנו - לא מכינים טיול, ובוודאי לא יורדים לשטח, ללא מפת נייר. שנים רבות אני מנווט, ועדיין עדיין לא נתקלתי במפה שנגמרו לה הסוללות, או נשבר לה המסך.... מפת הנייר המודפסת הנה גיבוי מוחלט לציוד הממוחשב:  תמיד תהייה איתנו ברכב, ולרוב, תכנון המסלול מראש מתבצע עליה.

איזו מפה ניקח?

תלוי ביעד ובצורת הטיול. המפה הנפוצה והמומלצת ביותר כיום לרוב טיולי השטח בישראל היא מפת סיור וטיול (קנויה- או מודפסת בבית מתוכנת ניווט השטח שלנו), של אורי דביר \ החברה להגנת הטבע, בקנה מידה 1:50.000, המכילה מידע רב על דרכים, מסלולי טיול, טבע, נוף, היסטוריה וארכיאולוגיה .

 קיימת גרסא חדשה יחסית, לאזורי הצפון וערד בעיקר, בקנה מידה 1:25.000, מותאמת ג'פס ומיועדת בעיקר למטיילים ברגל, או על טרקטורון.

בכל מקרה, נדאג שהמפה תהייה:

עדכנית,

בקנה מידה מפורט מספיק להבחנה בדרכים עליהם ניסע,

 תכלול את הטופוגרפיה ברמה הנדרשת לוידוא המסלול,

תכיל רשת קואורדינטות מתאימה,

ותהייה ממקור אמין וסביר.

מפות נפוצות אחרות הן מפה טופוגרפית ללא ציון ערכי טבע ומסלולי טיול, המכונה "מפה לבנה", בקנה מידה 1:50.000 או 1:100.000: ומפות מגורמים חיצוניים שונים או על בסיס תצלומי אוויר. ככלל, ככל שקנה המידה של המפה קטן יותר, הפרטים בה רבים יותר.

מילה על מפה עדכנית: ניתן, כמובן, לנווט על מפה ישנה- אך למפה עדכנית חשיבות רבה. לעולם תפגר המפה אחרי שינויי השטח, ואף המפה העדכנית ביותר לא תראה את  הדרכים והכבישים החדשים שנסללו: אך רוב שינויי התוואים, דרכי עפר חדשות, מבנים בשטח, ולא מעט שינויים קריטיים, כגון גבולות שטחי אש, שמורות טבע, גדר ההפרדה, אזורי איסור נסיעה בג'יפ, יישובים חדשים וכו' - כן יופיעו.

כיצד נשתמש במפה?

לפני היציאה, רצוי זמן מספיק מראש כדי לא להילחץ ולהתכונן לשינויים (שבוודאי יבואו), אנו מכינים את מסלול הנסיעה בשטח , שהוא למעשה ציר הנווט שלנו.

המפה היא הבסיס לטיול. לפני הטיול, נתכנן עליה את המסלול כולו, נמדוד מרחקים- גם מרחק ההליכה או הנסיעה הכולל וגם מרחקים בין נקודות משמעותיות על הציר להערכת זמני הנסיעה, תכנון חניות, ארוחות ולינה, נקודות מילוי מיים \ דלק,  או הצטיידות: נבחין בסוג הדרכים ונתאים אותן ליכולות ההליכה או הרכבים והנהגים, נראה היכן יש עליות וירידות ומהי רמת התלילות שלהן,  נבחין בפרטי נוף או טופוגרפיה בולטים ונכין הערות להסתייע בהן במהלך הנסיעה, נראה היכן נמצאים ערכי נוף, טבע, היסטוריה וארכיאולוגיה לאורך המסלול, נתכנן היכן לעצור לתצפית נוף, היכן לחנות והיכן לישון, אם יש שינוי מסלול בשטח – נסתייע בה לעיקוף, ועוד... בקיצור, המפה היא עזר חיוני ועליה נבנה כל הטיול.

ניתן לרכוש סט מפות סיור וטיול לכל הארץ במחיר מוזל, או ביחידות, לפי אזור הטיול. (לרוב, מומלץ לקחת את הגרסא המנוילנת, העמידה יותר בבלאי). לחלופין, ניתן לרכוש תוכנת שטח (נוויגויאד 4 \ גרסת 2009) המכילה מפות זהות, בגרסא ממוחשבת, שמחירה נמוך בכמחצית מסט מפות נייר ארצי.

מהגרסא הממוחשבת ניתן לקבל מייד את אורך המסלול, להדפיס כל אזור רצוי בארץ במדפסת הביתית, ולרדת עם החלק המודפס לשטח כמפה לכל דבר ועניין: להתקינה  על מחשב נייד, מערכת ניווט עירונית {כתוסף}, או מחשב טאבלט, ולקחת איתנו לשטח לצפייה במיקומנו  במפה על מסך המחשב הנייד, בזמן אמת. עדיין, יש להדפיס בנוסף עותק כאמור.

מהם הכישורים להם נזדקק בנסיעת שטח עם מפה?

כאמור- לא משנה אם משתמשים במפת נייר או ממוחשבת מכל סוג, רצוי שנדע לקרוא ולהשתמש במפה שבידינו.

ראשית – הכרת המקרא.  לכל מפה מצורף מקרא: לימדו והכירו אותו היטב. הכרת המקרא קריטית וחשובה לשימוש נכון במפה, ומסוגלת לספק אין ספור פרטים.   המקרא יראה לנו את סוגי הדרכים, נקודות מפגש עם קווי חשמל או מסילות ברזל לאימות מיקומנו בזמן הנסיעה, גשרים וגשרונים, פרטי הנוף, ודיות והרים, מקורות מים, נחלים ומעברי מים, סוג הדרכים והקרקע, נקודות התצפית, ועוד הרבה....אין צורך בכשרון מיוחד לקרוא סימונים במפה – פשוט, חובה עלינו לטרוח וללמוד את סימני המקרא.

שנית – ידיעת טופוגרפיה בסיסית. מפה טופוגרפית מתארת את תוואי התבליט בשטח – הרים, מישורים, גבעות וכו'. עלינו לדעת לפחות להבדיל בין אזור שטוח להררי, להעריך היכן קווי הרכס והיכן הוודיות, ו"לראות" תמונה כלשהיא, ולו בסיסית, של אזור הנווט בעיני רוחנו. רבים נרתעים מנושא הטופוגרפיה, לרוב עקב טראומות מהצבא או תנועות הנוער – וחבל שכך. ניתן ללמוד טופוגרפיה בצורה נינוחה ואחרת, אם בלימוד עצמי ואם בקורס מקצועי, והדבר מומלץ למטייל בשטח.

בזמן הנסיעה, נעקוב ונשתמש בתוואי שטח בולטים לשמירה על כוון הנסיעה הכללי, וידוא ציר הנסיעה שלנו, מציאת מיקומנו על הציר, ידיעה להיכן להמשיך בכל פנייה, וכו'.

שלישית – יכולת מדידת מרחק ושימוש בקנה מידה. הערכת מרחקים היא חלק מתכנון וביצוע הציר, וחשובה להערכת הדלק, זמני הנסיעה והטיול, זמני כניסה ויציאה לשטח, תכנון מקומות עצירה, מנוחה, ארוחה ולינה, וכו'.

רביעית – יכולת התאמת מפה לשטח. התאמת כוון הנסיעה בפועל לתנוחת המפה ולתוואי השטח הנראים בה ("הצפנת המפה" ) מראה היכן נמצאים תוואי השטח ביחס אלינו, ומכאן – לאן לפנות ומתי, מה אנחנו רואים סביבנו, ועוד. לשם כך נסתייע בתוואי השטח הבולטים, או במצפן.

ואחרונה –  יכולת קריאת נקודת ציון (נ"צ, או קואורדינטה) במפה, והכנסת נ"צ למפה. מומלצת בחזקה, אם כי לא חיונית.

נקודת ציון - נ"צ היא ביטוי המיקום ע"י הצלבת מספרי קווי האורך והרוחב, מחולקים ליחידות משנה, בדיוק רב יחסית. במיוחד באזורים בהם עלול להדרש חילוץ חיצוני (כמו טיולי שטפונות או באזור לא מוכר \ קרוב לשטחים עוינים),  כדאי שנוכל לדעת את מיקומנו, או לדווח עליו, בצורה מדויקת.

מתכננים מסלול: על מפת נייר או מפה ממוחשבת?

אישית, אני מעדיף לשלב. לתכנן על מפת נייר מאחר והיא נותנת לי מבט מקיף יותר על תא השטח. תכנון ארוך טווח נוח הרבה יותר כשיש מפה גדולה ונרחבת. אחר כך, אעביר את התכנון למפה ממוחשבת, אבנה ציר רציף ומפורט יותר, ולבסוף אטען אותו למכשיר הג'פס היעודי של גארמין, או לכל מערכת ניווט ממוחשב אחרת. כך או כך, מפת הנייר נמצאת איתי תמיד  : הרי כל אמצעי אלקטרוני עשוי להפסיק לפעול, ולתקוע אותנו בצורה קריטית ומוחלטת באמצע השטח...

שימוש במסלול טיול ממקור חיצוני

מסלולי טיול רבים וזמינים: ניתן למצאם בחינם ובשפע באתרי אינטרנט רבים, ישנם צירים מוקפדים בסיפרי טיולים, ומסלולים המובנים בחלק מתוכנות השטח. עם זה, תמיד יש להתייחס לציר כזה בספקנות- מה. לרוב עבר זמן מעת הכנתו ופרסומו, ואין וודאות שהוא עדיין אפשרי: הרי כל יום, מתרחשים שינויים מתמידים ורצופים בשטח – שכונות נבנות, כבישים ומחלפים, מסילות ברזל, שערים וגדרות....

לכן, אין שימוש  בציר ממקור חיצוני, או מובנה בתוכנה, מובן מאליו ומתכון בטוח לטיול מוצלח. להפך: ככל שהציר ישן יותר, כך גדל הסיכוי למפח נפש.

במידה וקיבלתם ציר מוכן ממקור חיצוני (הורדת קובץ TWL מאתרי שטח, ספר, וכו') – בדקו אותו על המפה. וודאו שהוא ממקור אמין, מפורט מספיק למנוע טעויות, ועדכני יחסית כדי לא להתקל בשינויים גדולים, ולעיתים מכריעים,  בשטח, לעומת תאריך יצירת המסלול במקור. זכרו, כי  ציר ישן עלול להיות בעייתי במיוחד, והיערכו בהתאם.

השימוש במפה במהלך התנועה

נתכנן את הציר באופן כללי, ונעקוב אחריו במקטעים קצרים, מקטע אחד בכל פעם, בין נקודות וודאיות ("נקודות אימות"). הטוב ביותר: אחד נוהג, השני מנווט.  לנווט ולנהוג בו זמנית, זהו מתכון ידוע לצרות, וכדי להצליח בכך עליכם להיות נווטים מנוסים ברמה סבירה.

המפה בה נשתמש בטיול צריכה לתת לנווט מספיק מרחב לתכנן קדימה, ולראות את המשך הנסיעה לאורך מס' ק"מ הלאה. לכן, עם מכשירי נווט בעלי מסך מצומם, כגון מחשב כף יד, תמיד ניקח מפת נייר כחלק מהנווט השוטף. המסך מראה לנו בצורה וודאית וקלה היכן אנחנו כרגע, ומפת הנייר – את המבט הרחב והמשך הדרך באופן כללי.

נווט על מסך בלבד - תוכנת נווט עם לפטופ, או במסך רכב – גם מסכי 17" או 15", ללא שימוש רציף במפות נייר -  מומלץ לנווטים ברמה סבירה ומעלה. לנווט על על מחשב כף יד בלבד, ללא מפת נייר – עליכם להיות ברמה גבוהה מאוד, ועל ציר מפורט מאוד: ובמקרה שינוי ציר, נוצרת בעיה בשל שטח המסך המצומצם. מחשב כף יד כשלעצמו,  GPS גארמין בלבד, וכל מערכת נווט ממוחשבת אחרת בלבד, ללא מפת נייר, לא מספיקים וחושפים את המטייל לסכנת הליכה לאיבוד בשטח במקרה שבר, או כשל, בעזר הממוחשב.